עבודת החקר בנושא החור בשכבת האוזון

בעבודת החקר שלי יש שאלת חקר ו-4 תתי שאלות שבעקבותן הייתי צריכה לחפש מידע באינטרנט ולענות על השאלות

שאלת החקר:
מהי השפעת החור בשכבת האוזון על איכות הסביבה?
תתי שאלות:
1.מהו החור באוזון?
2. ממה החור באוזון נגרם?
3.כיצד ניתן לטפל בבעיה של החור בשכבת האוזון?
4.מה ניתן ללמוד אודות מחקרים על החור בשכבת האוזון?

עניית השאלות:
תשובה לשאלת חקר:
שכבת האוזון מהווה מגן טבעי מפני חדירת קרינה אולטרא סגולה(=קרינת שמש בעלת אורך גל קצר ובלתי נראה, והיא יכולה לגרום לתופעות של סרטן אצל בעלי-חיים ובכללם האדם .(שמקורה בשמש, לשכבות נמוכות יותר של האטמוספרה ולפני כדור הארץ. שכבת האוזון בולעת כמעט את כל הקרינה האולטרא-סגולה שמקורה בקרינת השמש ,וכך מגינה על הצומח והחי על פני כדור הארץ.. שכבת האוזון בעצם מגינה עלינו מפני הקרינה.
אך בעשרות השנים האחרונות אובחנה בעקבות מחקר הידלדלות מדאיגה בעובי השכבה הנובעת מתגובה כימית בין שורת חומרים הנפלטים לאוויר ובין האוזון הסטרטוספירי.
האוזון הסטרטוספירי נהרס בהדרגה על ידי תרכובות כימיות שונות.
החומרים מתאפיינים ביציבות כימית גדולה המאפשרת להם להגיע לשכבות הגבוהות של האטמוספרה ובתכולת אטומי כלור וברום המגיבים עם שכבת האוזון וגורמים לפירוקו.

כל פגיעה בשכבת האוזון מאפשרת לכמות מוגברת של קרינה אולטרא-סגולה להגיע לפני כדור הארץ. קרינה זו גורמת לפגיעה בבריאות האדם, בעלי החיים, צמחייה ובחומרים שונים וזוהי השפעת החור בשכבת האוזון על איכות הסביבה:

1.כאשר בני אדם נחשפים לזמן ארוך לקרינה אולטרא-סגולה היא גורמת להגברת הסיכון לנזק לעיניים.
2. בעלי חיים אף הם מושפעים מחשיפה לקרינה אולטרא-סגולה, קרינה אולטרא סגולה פוגעת בשלבי ההתפתחות המוקדמים בבעלי חיים ימיים. בעלי-חיים נוספים החשופים לקרינה סובלים ממחלות וצפויים לסכנת הכחדה.
3. הפגיעה בצמחייה הימית והיבשתית גורמת לעלייה ברמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה היות והצמחייה קולטת גז זה ע"י תהליך הפוטוסינתזה. דלדול בשכבת האוזון יכול לגרום בהדרגה לשינוי במאזן העדין של הגזים באטמוספרה ולכן גם לשינויי אקלים ארוכי טווח.
4.באוסטרליה, שכיחות מחלת העור גבוהה מאוד,מפני שהיא נמצאת בסמוך לאזור הידלדלות המרבי של שכבת האוזון.
5. הקרינה גורמת אף לפגיעה ביכולת הגדילה של הצמחים. בהרי האלפים נכחדים צמחים נדירים וזנים רבים של צמחים נמצאים בסכנת הכחדה.
6.קיימת השערה כי הקרינה האולטרא-סגולה פוגעת בפיטופלנקטון שהוא מרכיב בסיסי בשרשרת המזון הימית.
7. מקרי סרטן העור בכלל וסרטן העור מסוג מלנומה עלו בפרט, סכנה זו מאיימת בעיקר על בהירי עור.
8. היא פוגעת במערכת החיסונית שגורמת לבעיה משמעותית במקומות בהם מחלות זיהומיות הן נפוצות .
השפעת החור השכבת באוזון על האדם: הרקמה הראשונה של הגוף שבאה במגע עם קרינת השמש היא העור. תאי המונוציטים (=תאים הבולעים ומפרקים חיידקים ‏ותאים זרים אחרים) המצויים בשכבת העור החיצונית הם האחראים על ייצור חומר צבע (פיגמנט) שנספג בתאים שכנים ושמגונן על העור מפני נזקי קרינת השמש. כשמגיעות קרני) UVשם של קרינה) לתאי המלנוציטים, מייצרים הללו חומר בצבע חום כהה הקרוי מלנין והמגונן בפני נזקי קרינת השמש. כשהחשיפה לקרני UV מתארכת, והגוף אינו מספיק לייצר די מלנין, עלולה הקרינה לתקוף תאי גוף אחרים ולפגוע בהם. תחילה פוגעת הקרינה ברקמת המקנה לעור את גמישותו, בהמשך נוצרים על פני העור כתמים אפורים כהים הקרויים קרטוזות, שנחשדים כמקדימים התפתחות גידולים סרטניים .הקרינה האולטרא סגולה עלולה לגרום גם להשתנות ולהצטברות של חלבוני עדשת העין, שמכסים את רשתית העין, באופן שפוגע בכושר הראייה (קטראקט) במקום להגן עליה. פגיעה זו מאיימת על בני אדם ועל בעלי חיים כאחד, ביכולתה לגרום לפגיעה בצמחייה ולירידה ביבולי האדמה, לפגיעה במיקרואורגניזמים ימיים המהווים את בסיס מארג המזון וכתוצאה מכך גם לפגיעה במארגי המזון המתקיימים באוקיינוסים ובגופי המים האחרים.

אתרים בהם השתמשתי:
המשרד לאיכות הסביבה
הספרייה הווירטואלית של מטח
תשובות לתתי שאלות:
התשובת לשאלה 1 ו-2 ביחד:
1+2)
קודם כל נתחיל במהו אוזון, מולקולה החמצן אשר נושמים כל היצורים החיים מורכבת משני אטומים של חמצן, וסימנה הכימי הוא O2 גם האוזון מורכב מאטומים של חמצן, אך במולקולה של אוזון יש אטום אחד נוסף של חמצן. אם כן, יש בה שלושה אטומים של חמצן, וסימנה הכימי הוא .O3 מסתבר, שהתוספת "הקטנה" הזאת של אטום חמצן אחד גורמת להבדל עצום בתכונות של שני החומרים: בניגוד לחמצן, האוזון הוא גז רעיל כל כך, עד ששאיפה של כמות זעירה ממנו עלולה לגרום למוות. לכן, האוזון, הנמצא בשכבת האוויר הקרובה לפני כדור-הארץ.
הוא התגלה בשנת 1840 ע"י הכימאי כריסטיאן פרידריך בניסויים של התפרקויות חשמוליות באוויר. מקור המילה אוזון היא מהשפה היוונית ופירושה "בעל ריח רע"... השם מבטא את ריחו החריף של הגז.
תפקיד האוזון:בניסויי מעבדה נימצא שיש לאוזון כושר בליעה גדול בתחום קרינה אולטרא סגולה,קרינת משמש שמגיעה לפני כדור הארץ, האוזון בולע את הקרינה האולטרא סגולה וכתוצאה מכך עולה הטמפרטורה בסטרטוספרה [=שכבה אטמוספרית המשתרעת בין הגבהים 12 עד 50 ק"מ מעל פני הקרקע].
כיום יש עדויות מוצקות לירידה משמעותית בסטרטוספרה כתוצאה מפליטת גזים ע"י האדם. ירידה בכמות האוזון גורמת ל2 תופעות עיקריות:
1.עלייה משמעותית במקרי סרטן העור.
2.שינויים אקלימיים בהם צפוי שהסטרטוספרה תתקרר, עובדה שתשפיע על האקלים על פני כדור הארץ.

מדענים פיתחו מספר תיאוריות המסבירות את היווצרות החור בשכבת האוזון: תיאוריה אחת טענה שתנועות האוויר באטמוספרה בלבד הן שגורמות לחור באוזון.הטענה: זרימת האוויר סביב הקטבים השתנתה בצורה הדרגתית ושהרוחות בתנועתן מעבירות אוויר עשיר באוזון לטרופוספרה. אך מחקרים עדכניים מראים שתיאוריה זו אינה נכונה ע"י מודלים שמתבססים על תיאוריות זרימת אוויר עולה שכתוצאה משינוי זרימת אוויר אנכית מפני הקרקע היו צריכים לעלות מעלה גזים שנמצאים בכמויות קטנות על פני הקרקע. מדידות שנעשו היראו ריכוזים נמוכים ביותר של גזים אלו באזור החור באוזון. מכאן שהחור באוזון מושפע מתנועות אוויר לא בגבהים הנמוכים מאזור החור אלא מתנועות אוויר בגבהים הגבוהים מאזור החור.
תיאוריה זו ותיאוריות נוספות נדחו עד שפרמן ושותפיו הציעו פירוש כימי שונה. ע"פ תיאוריה זו תרכובות כלור הן האחראיות לחור בשכבת האוזון.
מקור הכלור באטמוספרה היא מתרכובות כלורופלואורפחמנים [=גז שנימצא באוויר בריכוזים זעירים של חלקים למיליון או למיליארד[ המיוצרות בידי האדם.חומרים אלו הם אינרטיים בעלי שימוש רב]גז קירור,ממיסים לקירור וכו].אורך חייהם באטמוספרה נע בין 50 ל-100 שנה. הרוחות אחראיות לפיזור האחיד של מולקולות ה-CFC באטמוספרה.במהלך השנים כתוצאה מאורך חייהם הארוך הם הגיעו גם לסטרטוספרה האמצעית. בסטרטוספרה האמצעית קרינה אולטרא סגולה, שלא מגיעה לפני הקרקע, גורמת לשבירה של מולקולות אלה, הכלור המשתחרר ממולקולות ה-CFC מתקבל ככלור חופשי ומגיב עם האוזון ליצרית כלור חד חמצני.
שתי הצורות של הכלור מגיבות האלה ליצירת תרכובות יציבות, תרכובות אלו מהוות כמאחסנות לשימור אטומי הכלור, המחסן נמצאות מולקולות גזיות שונות...
תרכובות אחסון לאטומי הכלור אינן פוגעות בשכבת האוזון.בתרכובות אלו הכלור נותר אינרטי ואינו מגיב עם האוזון.מודלים ממחושבים מוקדמים מסכמים ומראים ש-CFC לא צריכה להיות השפעה מרכזית על שכבת האוזון.
לכל סוגי העננים הנוצרים בסטרטוספרה בקטבים תורמת לירידה בכמויות האוזון.עננים אלו יכולים לאקטב את הכלור, הכלור משתחרר מתרכובות האחסון האינרטיות, בעזרת תגובות הטרוגניות, ומכאן נמשכת הריסת האוזון.
התיאוריה שתוארה אודות הקשר בין היווצרות עננים ותרכובות. הכלורופלואורפחמנים והיווצרות החור באוזון מסבירה ממצאים רבים,שחרור CFC כתוצאה מפעולות אנוש, בעיקר בחצי הכדור הצפוני, מסבירה את הירידה בכמויות האוזון גם בחצי הכדור הדרומי.זמן החיים הארוך של מולקולת הCFC גורם לפיזורן האחיד באטמוספרה. החור באוזון בולט במיוחד סביב הקוטב הדרומי, באביב בגלל שהיווצרות החור דורשת קיום עננים סטרטוספרים, אשר נוצרים רק במהלך החורף הקר והארוך המקומות אלו. קרני השמש הראשונות באוויר מתחילות את התגובות הכימיות הגורמות לירידה באוזון.
ככל שנוצרים יותר עננים, נוצרים יותר משטחים קטליטיים המעודדים את שחרור אטומי הכלור הפעילים מתרכובות האחסון וכתוצאה מכך ירידה משמעותית יותר בכמות האוזון.

אתרים בהם השתמשתי:

3.ישנם פתרונות שונות לטיפול בעיית החור בשכבת האוזון:
*בעבר הוצג פתרון לטיפול בבעיה אקולוגית בקנה מידה גלובאלי. במסגרת הועידה נוסחה אמנה בינלאומית, הצדדים לאמנה הצהירו על נכונותם לשתף פעולה במחקרים בנושא החור בשכבת האוזון ולהחליף מידע על ייצור ופליטות של CFC וחומרים אחרים הפוגעים בשכבת האוזון.
בשנת 1987 בעקבות מחקר והבנה מעמיקה יותר של בעיית החור בשכבת האוזון והנחיצות בפתרון מיידי,התכנסו שוב המדינות, במונטריאול ונחתם פרוטוקול מונטריאול.פרוטוקול זה בה להגן על שכבת האוזון מפני פגיעה,באמצעות הטלת הגבלות על ייצור חומרים המסכנים אותה. האמנה נחתמה ב-16 בספטמבר 1987 ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 1989, ומאז עברה חמישה תיקונים בעקבות מחקר ויידע שהצטבר לגבי חומרים המזיקים לאוזון...
נכון להיום , התחזיות של מספר מודלים כי אם ימשיך המאמץ הבינלאומי, וימשיכו לקיים את פרוטוקול מונטריאול ובמידה שלא יתרחשו שינויים דרסטיים בכמות החלקיקים באטמוספרה, כגון התפרצויות הר געש גדולות ,שכבת האוזון תחזור למצב שלפני החור באוזון בסביבות 2050.
ולכן הפתרון היחיד הוא מניעת הפליטה של גזים ההורסים אותו. נחקר ונמצא שלא ניתן לייצר אוזון בשביל לסתום את החור באוזון (כמות האנרגיה הדרושה ליצור זה עולה על הכמות של האנרגיה שמיוצרת עבור הצריכה של כל מדינות ארה"ב יחדיו). ולא נמצאה דרך לנקות את הסטרטוספרה מהגזים הקיימים בה. נראה שקיום דרישות פרוטוקול מונטריאול הוא בעצם הפתרון הריאלי היחיד לבעיה.

אתרים בהם השתמשתי:

4. להלן כמה מחקרים על החור בשכבת האוזון ומה ניתן ללמוד מהם:
*מחקר: החור באוזון צפוי להיעלם עד 2050: [מתוך אתר y-net]
באמצעות שימוש במודל ממוחשב, גילו חוקרים יפנים כי החור באוזון צפוי להצטמצם בהדרגה משנת 2020, ועשוי להיעלם לחלוטין בתוך שלושים שנה. לעומתם, חוקרים אחרים טוענים כי סכנת הפגיעה באוזון נמשכת, בשל מזגנים ומקררים המכילים גזים מזהמים ועדיין נמצאים בשימוש נרחב במדינות המערב.
סוכנות הידיעות אי.פי מדווחת על מחקר יפני, לפיו החור בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה צפוי להצטמצם בעתיד, ועשוי אפילו להיעלם עד שנת 2050. זאת, כתוצאה מצמצום פליטת החומרים המזהמים הגורמים לפגיעה באוזון.
צוות המחקר, מהמכון הלאומי ללימודי סביבה ליד טוקיו, בדק את השפעת הצמצום של פליטת הגזים המזהמים לאוויר, בכדי לנסות ולחזות את האופן שבו תשתנה שכבת האוזון בעשורים הבאים. באמצעות מודלים מתמטיים, שבדקו את הסבירות לכמה תרחישים אפשריים, הגיעו החוקרים לתוצאות מעודדות שפורסמו בהרחבה באתר האינטרנט של המכון וזכו להתייחסות נרחבת מצדם של חוקרים ושוחרי איכות הסביבה.
תחילת השינוי - בשנת 2020
לפי הנתונים שנאספו, למרות שהחור באוזון גדול יותר כיום מאשר היה אי פעם, הוא צפוי להצטמצם בהדרגה בשנת 2020, כתוצאה מתהליכים טבעיים של יצירת מולקולות האוזון. לפי המודל המתמטי, צפוי החור באוזון להיעלם לחלוטין בסביבות השנה 2050.
המחקר הנוכחי מאשר מחקרים אחרים, שהצביעו על מגמה דומה ונתנו תקווה למצבה של שכבת האוזון בעתיד. לטענת ארגונים סביבתיים שונים, בזכות צעדי מניעה רחבי היקף שיושמו בהצלחה במדינות רבות בעולם, הצליחה האנושות למנוע אסון אקולוגי שאת מימדיו אנו מתקשים אפילו לחזות. באמצעות צמצום פליטת הגזים שגורמים לפגיעה בשכבת האוזון, נשמר האיזון בכמות האוזון ונמנע הרס אינטנסיבי של השכבה.
מתוך אתר:
Y-net
*מחקר: החור באוזון גדול יותר מאי-פעם:[מתוך אתר Y-net].
משורת תצפיות ומדידות שנערכו בחודשים האחרונים התברר כי החור בשכבת האוזון הגיע למימדים הגדולים ביותר שנמדדו אי-פעם. המשמעות: רמות קרינה גבוהות יותר באזור הקוטב הדרומי.
החור בשכבת האוזון שמעל הקוטב הדרומי הגיע למימדים הגדולים ביותר מכפי שנמדדו עד כה. כך עולה מנתוני מחקר חדש ומדאיג שפרסמה רשות האוקיינוסים והאטמוספרה האמריקנית (NOAA), בשיתוף סוכנות החלל נאס"א.
במדידות שנערכו בין ה-21 ל-30 בספטמבר, היה שטחו הממוצע של החור באוזון הגדול ביותר מכפי שנמדד אי פעם: כ-27.5 מיליון קילומטרים רבועים, לעומת 23-24 קמ"ר כפי שנמדד בעבר. "החור באוזון הגיע למימדים הגדולים משטחה של צפון אמריקה", אמר אחד ממשתתפי המחקר ממרכז החלל של נאס"א במרילנד.
מערכת ניטור האוזון שעל הלווין אורה (Aura) מודדת את כמות האוזון מהקרקע ועד לאטמוספרה העליונה, מעל כל יבשת אנטארקטיקה. המכשיר מדד ריכוז נמוך של 85 יחידות דובסון - היחידות המשמשות למדידת כמות האוזון - באזור שמעל יריעת הקרח במזרח היבשת. המדידה, שנערכה ב-8 באוקטובר, הציגה את השכבה הדקה ביותר שנמדדה עד כה.
מדענים ממעבדת מחקר כדור הארץ של NOAA בבסיס המחקר שבקולורדו, נעזרו במכשור מדעי שנקשר לבלון, כדי למדוד באופן ישיר את נפח האוזון מעל הקוטב הדרומי. ב-9 באוקטובר נרשם ריכוז של 93 יחידות דובסון, לעומת 300 יחידות לערך באמצע חודש יולי. לטענת החוקרים, כמעט כל שכבת האוזון בגובה שבין 14-20 קילומטרים מעל כדור-הארץ נהרסה, והנתונים המדאיגים מראים כי בשכבה קריטית זו נמדדו רמות של .12 יחידות דובסון בלבד - 125 יחידות שנמדדו בחודשים יולי ובאוגוסט.
"מהנתונים נראה שהאוזון כמעט נעלם מהשכבה הזו באטמוספרה", אמר דייויד הופמן, מנהל חטיבת הניטור הגלובלי של המעבדה לחקר כדור הארץ, בהודעתו לתקשורת. "השכבה המדולדלת התרחבה כל כך, עד שנראה שהחור ב-2006 היה בעל השטח הגדול ביותר שנרשם עד כה".
תצפיות של הלווין אורה בתחום גלי-המיקרו, הראו רמות גבוהות של CFC - פחמימנים כלוריים-פלואורים - באטמוספרה התחתונה (בגובה של כ-20 קילומטר). גזים אלו, המוכרים יותר בשם "פריאונים", נמצאו בעבר בשימוש נרחב ביותר במוצרים רבים, כמו מזגנים, מקררים, תרסיסים לטיהור אוויר, צבעים שונים ועוד. פליטתם לאטמוספרה מביאה להרס מולקולות האוזון.
מתוך אתר:
Y-net
*האו"ם: מצב האוזון יתחיל להשתפר ב-2010
ההסכמים הבינלאומיים לטיפול בחור בשכבת האוזון, המגנה על כדור הארץ מקרינת שמש מסוכנת, מתחילים להניב תוצאות. על פי הערכה, שפרסם האו"ם לפני כמה ימים, חלה בשלוש השנים האחרונות ירידה בכמות החומרים שמשתחררים לאטמוספרה ופוגעים באוזון. עם זאת,
מצב שכבת האוזון מוסיף להיות קשה, אך הוא צפוי להשתפר באופן הדרגתי לאחר 2010.
הערכת האו"ם היא המוסמכת ביותר שניתן לקבל כיום על מצבו של החור בשכבת האוזון. היא מבוססת על מסקנות של צוות גדול של מדענים מטעם האו"ם
בראשות החוקר הצרפתי, פרופסור ג'רארד מג'י. הצוות מרכז מידע שוטף לא רק
על מצב האוזון בכמה שכבות של האטמוספרה אלא גם על אופן מילוי
ההסכמים הנוגעים להגנה עליו.
*סחר לא חוקי בחומרים מדללי אוזון:

הארגון הסביבתי הבינלאומי, "סוכנות החקירות הסביבתית", מנהל חקירות גם בתחום הגנת האוזון. באחרונה חשף הארגון סחר בלתי חוקי של חומרים מדללי אוזון בהיקף נרחב באזור דרום-מזרח אסיה.
הארגון דיווח שמדינות כמו הודו ונפאל מצליחות להפחית את ייצור החומרים הפוגעים באוזון בשטחן, כפי שהתחייבו. ואולם, ממדינת אחרות מגיעות אליהן כמויות גדולות של חומרים מזיקים המוברחים באופן בלתי חוקי. חוקרי הסוכנות גילו שבמעברי הגבול מנצלים כל כלי רכב - ממכונית ועד ריקשות - כדי להבריח את החומרים המשמשים למוצרים חיוניים כמו מקררים. הסוכנות הציעה להקים כוח משימה בינלאומי ללחימה בסחר הבלתי חוקי כדי לאפשר לשכבת האוזון להתאושש.
*בשנת 1974 התגלה על ידי המדענים שרווד רולנד ומריו מולינה כי גזים הידועים בכינוי CFC's נמצאים באטמוספרה סביב כל כדור הארץ ומסכנים את קיומה של שכבת האוזון.
מתוך אתר:
סביבה

*על פי מחקר שנעשה ע''י חוקר נאסא ופורסם ב: Geophysical Research Letters.חנקן מהווה את אחד הגורמים הטבעיים לפגיעה בשכבת האוזון, כאשר מגיע חנקן לסטרטוספרה הוא הופך לפעיל בעזרת אור השמש ומתרכב אם חמצן (אוזון) ויוצר תחמוצת-חנקן. החנקן שנמצא בדרך כלל בשכבות הנמוכות של האטמוספרה מגיע לסטרטוספרה ע''י מערבולות אוויר שנוצרות ע''י רוחות חזקות, על פי הממצאים לרוחות / מערבולות השפעה גדולה בהרבה ממה שחשבו, המחקר הראה כי בעקבות הרוחות וריבוי החנקן בסטרטוספרה נפגעה שכבת האוזון ברמה דומה לפגיעה ב 2004-2003 כאשר "סערות-שמש" "הפציצו" את האזור וגרמו לעלית רמת החנקן ולפגיעה קיצונית ברמת האוזון. ההבדל בין הפגיעה ע''י סי.פ.סי. לבין חנקן ניתנת להבחנה שכן סי.פ.סי . מגיעים מהקרקע ופוגעים בחלק התחתון של שכבת האוזון ואילו החנקן פוגע באוזון בחלקה העליון של הסטרטוספרה, פגיעה שעל פי החוקרים אינה גורמת לסיכון מידי (בגלל המיקום) אבל מאחר ושכבת האוזון מתחממת תוך כדי קליטת קרינה על-סגולה , והחום מוקרן לקרקע, יתכן גורם נוסף שישפיע על האקלים העולמי.
מתוך אתר:
http://he.shvoong.com/exact-sciences/earth-sciences/502582-%D7%90%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9F/

*מחקר: האוזון לא ישרוד מלחמה גרעינית:
מדענים אמריקאים קובעים שכל שימוש בנשק גרעיני, גם במסגרת סכסוך נקודתי, יגרום נזק בלתי הפיך לשכבת האוזון בעולם כולו.
מלחמה אזורית שתכלול שימוש בנשק גרעיני תגרום נזקים בלתי הפיכים לא רק למדינות שבהן תתרחש אלא לעולם כולו, בשל הפגיעה הצפויה בשכבת האוזון - כך קובעים מדענים אמריקאים.
במאמר באתר האינטרנט של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב נכתב כי במשך לפחות עשור לאחר הטלת הגרעין, שכבת האוזון באזורים נרחבים בעולם תהיה למעשה "קרועה" ולא תספק הגנה מפני קרני השמש. "חילופי אש מהותיים (הכוללים שימוש בגרעין), אפילו במסגרת סכסוך נקודתי, תייצר כמות פיח שתספיק כדי ליצור חור באוזון מעל אזורים מאוכלוסים בצפיפות" - כך נכתב.
המדענים ציינו כי חור באוזון שייווצר מנשק גרעיני מסוכן במידה ניכרת מהמצב המוכר בעולם כיום, ועלול להעלות משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן עור, לפגוע בראייה ולגרום נזק לבעלי חיים ולצמחים.
מתוך אתר:
http://www.haaretz.com/hasite/spages/972877.html

לא עושים מספיק כדי להפחית את הנזק של החור באוזון!!

למה אנחנו עדיין לא שמים מספיק לב לנושא של שמירה על כדור הארץ. אולי בגלל שאנחנו לא מכירים מספיק טוב את האוזון ? ואולי אנחנו בכלל לא יודעים מה זה באמת אומר ?
החור באוזון, למה הוא כל כך מסוכן ? כל העולם מדבר על אקולוגיה, שמירה על איכות הסביבה, החור באוזון ושכבת האוזון. הגרין פיס פועלים ללא הרף בכל העולם לסגירת מפעלים מזהמים, מוקמות חברות ענק ששומרות על איכות הסביבה וחברות קיימות עושות הסבה שעולה להן מיליוני דולרים ואולי יותר על מנת לשמור על איכות הסביבה. גם לנו, האנשים הקטנים יש תפקיד בכל זה. אז מה זה האוזון הזה בכלל ?תשמרו עליו שיוכל לשמור עלינו
החור באוזון נוצר לראשונה מעל יבשת אנטארקטיקה וזיהו אותו לראשונה בשנת 1975. האוזון שהוא סוג של גז ששומר עלינו כאן בכדור הארץ מפני קרינות לסוגיהן פשוט נפגע מהחיים שלנו כאן על כדור הארץ. הגז הזה, האוזון, נמצא בגובה של 50 ק"מ בערך מעל הקרקע שבה אנו חיים. אז אם אנחנו לא נשמור עליו, הוא לא יוכל לשמור עלינו.
הספור הוא מאוד פשוט, ככל שנדאג למחזר דברים כמו בקבוקי פלסטיק, נייר, זבל, חשמל, אנרגיה, כלי רכב ידידותיים לסביבה וכו', בכך נמנע עבודה של כל המפעלים שמייצרים את המוצרים האלו שהם הפוגעים העיקריים בשכבת האוזון ששומרת עלינו.
זה נכון שרמת המודעות העולמית לשמירה על איכות הסביבה גדלה. הנושא נמצא על סדר היום הציבורי העולמי וגם בישראל מתקיימות פעילויות כאלו כמו "שעת כדור הארץ" שנערכה לפני 5 חודשים ועוד פעילויות של המדינה וכמובן הסניף הישראלי של גרין פיס.
אבל זה לא מספיק. גם אנחנו חייבים לתרום לכל זה, אחרת לא יהיה לנו איפה לחיות.אז שלא תגידו שלא אמרנו לכם...

מתוך אתר:http://www.flick.co.il/scitech/691.html

החור באוזון- מאמר:

בשנת 2005 ציינו את יום השנה ה-20 לגילוי של החור בשכבת האוזון וגם השנה הראשונה שסוכנות החלל האמריקאית נסנ"א סיפקה תמונות ברורות של החור באוזון.
בשנת 2004 שוגר לווין AURA בשביל לעקוב אחר אטמוספרת כדור הארץ. הורכב מכשיר על הלווין כדי לעקוב אחר שכבת האוזון הוא אסף מידע ויצר תמונות ב11 בספטמבר 2005 כשהחור באוזון כיסה 27 מליון ק"מ מרובע.
מחקר אחר מראה שתהליך ה"התאוששות" של שכבת האוזון איטית יותר ממה שחשבנו.
האוזון הוא גז חסר צבע , יש לו תגובה מהירה והוא מכיל 3 אטומי חמצן.כאשר הוא נימצא ליד הקרקע הוא מסוכן מאוד לבריאות האדם והוא יכול לגרום בעיות ולגילויי בריאות. הגובה באטמוספירת האוזון משמש הגנה חיונית שקולט את הקרינה האולטרה סגולה מהשמש. החור באוזון אינו חור אמיתי אלא מקום שבו שכבת האוזון מאוד צרה.
בשנת 1985 שלוש אנשים גילו את שכבת החור באוזון מעל הקוטב הדרומי אלו היו: ג'וזף פארמן,בראיין גרדינר וג'ונתן שנקלין.
כמה שנים לאחר מכן מדענים אישרו שכימיקלים שהאדם עושה הם אלה שאחראים על היווצרות החור באוזון.
הכלורופלאורוקרבון מכיל רמות גבוהות של כלורין שמשחררות מולקולות גדולות בקור ובחושך של החורף הקוטבי. כאשר עובר הכלורין סדרה של תגובות כימיות., הוא הופך לגז כלורין - מולקולה דו אטומית. כאשר אור השמש חוזר, גז הכלורין מתפרק לאטומים בודדים וגורם לפגיעה חמורה יותר באוזון.
למרות הגבלת הייצור בכלורופלאורוקרבון בשנת 1987 הגז עדיין קיים במערכת קירור כמו מזגנים ומקררים , וניפלט באטמוספירה ופוגע באוזון ברמות גבוהות מאוד .
עודף בכימיקלים שונים יכול לגרום לעיכוב של ההתאוששות בשכבת האוזון על לשנת 2065.

http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic2_id=103&topic_id=82 -קישור למאמר

מחקר:החור באוזון צפוי להיעלם עד 2050:

נושא המחקר "החור באוזון צפוי להיעלם עד 2050"שפורסם באתר shvoong מדבר על חוקרים יפנים שגילו במחקר שנעשה באמצעות שימוש במודל ממוחשב, שהחור באוזון יכול להיקטן משנת 2020 ויכול להיעלם לגמרי על שנת 2050.

לעומת החוקרים היפנים ,חוקרים אחרים חושבים כי סכנת הפגיעה בחור באוזון ממשיכה בגלל שמשתמשים במוצרים מזהמים שפולטים גזים רגילים (לדוגמא:מקררים ומזגנים).למרות שהחור באוזון גדל עם השנים, הוא יכול להיקטן בהדרגתיות על שנת 2020, בעקבות תהליכים טבעיים
של יצירת מולקולות של האוזון.לפי מודל מתמטי החור באוזון יכול להיעלם לגמרי בסביבות השנה 2050.
אך למרות נתונים אלו יש נתונים שסותרים את נתוני המחקר.חוקרים אחרים טוענים שהחור באוזון לא יעלם המהירות , אלא בשלב מאוחר יותר, בגלל הגזים השונים שפוגעים בשכבת האוזון שעדיין משתמשים בהם הרבה בכל רחבי העולם.

מתוך אתר : http://he.shvoong.com/exact-sciences/earth-sciences/1851345-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%9D/

החור בשכבת האוזון: מידע + תמונה:

כעשר שנים התנהלו ויכוחים על נכונות התיאוריה של פגיעה בשכבת האוזון, עד שנתגלה "חור" גדול בשכבה מעל הקוטב הדרומי.
החור באוזון אירע בשנת 1983 , כאשר מדענים מהמשלחת הבריטית לחקר אנטארקטיקה מצאו שבחודשים מסוימים בשנה מידלדלת שכבת האוזון। ונוצר בה מעין חור גדול। במדידות שנעשו ב- 1985 נמצאה ירידה של 40% בכמות האוזון שבשכבה מעל אנטארקטיקה। שנה לאחר מכן גדל החור ומימדיו היו כשטח מדינת ארצות-הברית। החור מעל אנטארקטיקה גדל בהתמדה וב- 1987 כיסה שטח שהגיע עד לניו-זילנד ולחלקים הדרומיים של אוסטרליה, אפריקה ואמריקה הדרומית. שיעור ההידלדלות עמד על 50%. ב- 1989 התפשט החור וכיסה כבר חלק ניכר מן האגן הדרומי של האוקיאנוס השקט. המימצאים מראים כי כמות האוזון הכללית בסטרטוספירה ירדה ב- 4-5 אחוזים בעשר השנים האחרונות. כשנתגלה לראשונה ה"חור" בשכבת האוזון, סברו המדענים שהמעטפת עשויה לשקם את עצמה בתוך 100 שנים בתנאי שיופסק בעולם כולו השימוש בפריאונים ובתנאי שהדבר ייעשה עד תחילת המאה העשרים-ואחת. הסכם שנחתם בין ארצות-הברית ומדינות הקהילה האירופאית קובע, שיופחת בהדרגה השימוש בפריאונים עד הפסקה מוחלטת של השימוש בהם בסוף המאה העשרים. אולם על הסכם זה לא חתומות מדינות גדולות כגון הודו וסין העלולות להמשיך ולעשות שימוש בכימיקלים הרסניים אלה.
ישראל חתמה על האמנה בשנת 1992 ותאריך היעד להפסקת השימוש בחומרים אלה בארץ הוא 1996.


בשביל לשקם את החור באוזון כל אחד ואחד צריך לעשות מאמצים ולהפסיק להשתמש בחומרים שגורמים לכך, כמו:בפריאונים, קרינה אולטרא-סגולה ועוד...
למי שלא יודע מה זה פריאונים, פריאונים זה תרכובות כימיות שמשמשות את תעשיית הקירור (מצויות במקררים ובמזגני אוויר); ממלאות תפקיד בתעשיית האירוסולים כהודפי תרסיסים; משמשות להקצפת חומרים פלסטיים שונים (בעיקר אריזות); כממיסים, כחומרי ניקוי וכחומרים מבודדים।
לכימיקלים מלאכותיים אלה השפעה הרסנית על הסביבה: - הפריאונים המצטברים בסטרטוספירה (בה מצוי גם האוזון) הם הגורם העיקרי המאיים על שכבת-האוזון המגנה על החיים על-פני כדור-הארץ। קרינה אולטרא-סגולה מפרקת את הפריאונים ואחד החומרים המתקבלים מהפירוק הוא כלור. לכלור השפעה הרסנית על האוזון והתוצאה היא: הידלדלות שכבת האוזון ועלייה בשיעור הקרינה האולטרא-סגולה החודרת לכדור-הארץ.
הפריאונים המצטברים בטרופוספירה אחראים בשיעור של 20%-25% לאפקט החממה। הם חומרים יציבים מאוד, אינם מתפרקים ואורך חייהם המירבי הוא 1500 שנה.

סרטון שמראה את החור באוזון ואיך הוא מחמיר עם השנים:

סרטון זה מראה את החור באוזון בין השנים 1979-2007, הוא משקף איך החור באוזון ניראה, והסרטון מראה את הנזק שמתפתח עם השנים.

הסרטון מתוך אתר: youtube