יום רביעי, 10 בדצמבר 2008

החור בשכבת האוזון: מידע + תמונה:


כעשר שנים התנהלו ויכוחים על נכונות התיאוריה של פגיעה בשכבת האוזון, עד שנתגלה "חור" גדול בשכבה מעל הקוטב הדרומי.
החור באוזון אירע בשנת 1983 , כאשר מדענים מהמשלחת הבריטית לחקר אנטארקטיקה מצאו שבחודשים מסוימים בשנה מידלדלת שכבת האוזון। ונוצר בה מעין חור גדול। במדידות שנעשו ב- 1985 נמצאה ירידה של 40% בכמות האוזון שבשכבה מעל אנטארקטיקה। שנה לאחר מכן גדל החור ומימדיו היו כשטח מדינת ארצות-הברית। החור מעל אנטארקטיקה גדל בהתמדה וב- 1987 כיסה שטח שהגיע עד לניו-זילנד ולחלקים הדרומיים של אוסטרליה, אפריקה ואמריקה הדרומית. שיעור ההידלדלות עמד על 50%. ב- 1989 התפשט החור וכיסה כבר חלק ניכר מן האגן הדרומי של האוקיאנוס השקט. המימצאים מראים כי כמות האוזון הכללית בסטרטוספירה ירדה ב- 4-5 אחוזים בעשר השנים האחרונות. כשנתגלה לראשונה ה"חור" בשכבת האוזון, סברו המדענים שהמעטפת עשויה לשקם את עצמה בתוך 100 שנים בתנאי שיופסק בעולם כולו השימוש בפריאונים ובתנאי שהדבר ייעשה עד תחילת המאה העשרים-ואחת. הסכם שנחתם בין ארצות-הברית ומדינות הקהילה האירופאית קובע, שיופחת בהדרגה השימוש בפריאונים עד הפסקה מוחלטת של השימוש בהם בסוף המאה העשרים. אולם על הסכם זה לא חתומות מדינות גדולות כגון הודו וסין העלולות להמשיך ולעשות שימוש בכימיקלים הרסניים אלה.
ישראל חתמה על האמנה בשנת 1992 ותאריך היעד להפסקת השימוש בחומרים אלה בארץ הוא 1996.


בשביל לשקם את החור באוזון כל אחד ואחד צריך לעשות מאמצים ולהפסיק להשתמש בחומרים שגורמים לכך, כמו:בפריאונים, קרינה אולטרא-סגולה ועוד...
למי שלא יודע מה זה פריאונים, פריאונים זה תרכובות כימיות שמשמשות את תעשיית הקירור (מצויות במקררים ובמזגני אוויר); ממלאות תפקיד בתעשיית האירוסולים כהודפי תרסיסים; משמשות להקצפת חומרים פלסטיים שונים (בעיקר אריזות); כממיסים, כחומרי ניקוי וכחומרים מבודדים।

לכימיקלים מלאכותיים אלה השפעה הרסנית על הסביבה: - הפריאונים המצטברים בסטרטוספירה (בה מצוי גם האוזון) הם הגורם העיקרי המאיים על שכבת-האוזון המגנה על החיים על-פני כדור-הארץ। קרינה אולטרא-סגולה מפרקת את הפריאונים ואחד החומרים המתקבלים מהפירוק הוא כלור. לכלור השפעה הרסנית על האוזון והתוצאה היא: הידלדלות שכבת האוזון ועלייה בשיעור הקרינה האולטרא-סגולה החודרת לכדור-הארץ.
הפריאונים המצטברים בטרופוספירה אחראים בשיעור של 20%-25% לאפקט החממה। הם חומרים יציבים מאוד, אינם מתפרקים ואורך חייהם המירבי הוא 1500 שנה.


אין תגובות: